הגישור, מהו
גישור הוא הליך שבו הצדדים מנהלים משא ומתן, במטרה לסיים את הסכסוך או המחלוקת ביניהם בהסכמה באמצעות מגשר. אבן מאבני היסוד בהליך הגישור היא שלמגשר אין סמכות הכרעה, וזאת בשונה משופט או מבורר שתפקידם הוא להכריע בסכסוך. אבן נוספת היא רצון הצדדים להגיע לפתרון מוסכם. הנחה זו שזורה לכל משך ההליך ומתמקדת ברצון הצדדים. על בסיס הנחה זו מוסקת המסקנה שכאשר ההליך הוא רצוני ומותנה כל כולו בהסכמת הצדדים, יביא הדבר לפתרון מיטבי לטובת הצדדים, ופתרון מוסכם שכזה סיכוייו להיות ממומש ע"י הצדדים גדולים בהרבה.
תכלית הגישור
מתן שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, שבה גורם ניטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם, בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות.
קיימות גישות שונות לגבי מטרת יישוב סכסוכים באמצעות גישור וביניהן:
גישת פתרון הבעיות – הגורסת כי מטרת הגישור היא להביא להשגת הסכם, ובמהלך התהליך המגשר מארגן את המידע באופן שיוביל להסכם בין הצדדים.
גישת השינוי החברתי – הגורסת כי יישוב סכסוכים בהסכמה מבוסס על האמונה שלפרט ולקהילה ישנה היכולת ליישב סכסוכים ללא צורך בהכרעת שופט, ובכך יונע תהליך של העצמה ושינוי דפוסי התנהגות בחברה.
לגישור ערך רב בעיקר ביצירת אווירה דמוקרטית המאפשרת כבוד לכל משתתף. דמוקרטיה במהותה מבוססת על מימוש מרבי של זכויות וצרכי הפרט. לכן יש לשאוף שבמצבי קונפליקט, האחריות לקונפליקט תישאר בידי המעורבים ללא העברתה לידי גורם שלישי, ובכך הצדדים יעצבו יחדיו את הסדר הפתרון עבור עצמם במקום שהפתרון יוכתב ע"י שופט או בורר.
הגישור מאפשר זאת, הן משום שהמגשר מנחה את התהליך מתוך כבוד לצדדים ואמונה שהם מסוגלים לפתור את הקונפליקט שלהם, והן משום שכתפיסת עולם הגישור מעודד התייחסות לצרכים ולאינטרסים ולא לעמדות.
מאפייני הגישור
– מאפיין הבינתחומיות
מאחר והמשפט מתקיים בתוך הקשר הבינתחומי והוא עצמו אוסף של פרספקטיבות ניתן לשאוב מהמשפט עצמו לתחום יישוב הסכסוכים, ומאפשרת הצעת דרכים שונות ליישוב הסכסוך ויישומן במציאות.
– מאפיין המשא ומתן השיתופי
הגישור מתאפיין במשא ומתן משתף בשונה ממשא ומתן תחרותי שבו רווח של צד אחד גורם במישרין הפסד לצד השני. משא ומתן משתף מבוסס על יישוב הסכסוך באופן הנותן מענה לצרכים ייחודיים של הצדדים.
הגישור אינו פשרה, אשר חסרונה במקרים רבים שאינה ממצה את האפשרויות העומדות בפני הצדדים ואינה מספקת את הפתרון הטוב ביותר שאליו יכולים להגיע. לעיתים הגישור עשוי להסתיים בפשרה אולם קיימות אופציות טובות יותר אשר לרוב עולות על ידי המתגשרים עצמם.
– מאפיין הכרעת הצדק
ההליך הגישורי אינו בודק מי מהצדדים צודק. נושא הלגיטימציה המתקיים בהליך שיפוטי שבו נדרש להכריע מי צודק אינו רלוונטי לגישור, ועל כן משהונחה בצד שאלת הצדק, ניתן להגיע ישירות להסדר המתאים לצרכי הצדדים.
תהליך הגישור
הגישור הוא כלי יעיל מאוד בניהול משא ומתן והוא משלב בהצלחה בין היכולות והכישורים של הצדדים. משא ומתן בדרך כלל מתנהל בין בני אנוש (גם כאשר הסכסוך הוא בין אדם לרשות) כל אחד ניגש למשא ומתן ובלבו ציפיות, תקוות חששות מסיכונים, חשדות ושיקולים נוספים למיניהם.
לשון אחר: הגישור "מחליף את זווית ההתבוננות" בין צדדים אשר איבדו את היכולת לשאת ולתת ביניהם בשל אבדן תקשורת ביניהם (או שיבוש אחר כלשהוא שחל ביניהם).
יתרונות התפיסה הגישורית
- שיתוף פעולה
- אוירה בלתי פורמאלית
- האדם במרכז (כבוד, רגשות)
- יצירת אמון
- תקשורת יעילה (הקשבה)
- חיפוש אינטרסים משותפים
- חיפוש פתרונות של רווח הדדי
- הסכמה
- היעדר כפיה
השימושים השונים בגישור
- הגדרת בעיות או סכסוכים
- פתרון סכסוכים
- ניהול קונפליקט
- ניהול מו"מ לחתימת הסכם
- גיבוש מדיניות
- מניעת קונפליקטים
- כלי ניהולי
הגישור מבוסס על מספר עקרונות יסוד:
- מסגרת הגישור – הגדרת הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים יוצרת את גבולות ניהול ההליך ומונעת גלישה לנושאים שאינם רלוונטיים.
- האינטרסים – חשיפת האינטרסים הם אחד מעקרונות היסוד בהליך הגישור. גילוי הצרכים, המטרות, החששות או הפחדים של כל אחד מהצדדים באמצעות המגשר תביא לחשיפת מידע שתוביל לסיום הסכסוך בדרך הנכונה ביותר לצדדים.
- אמות מידה אובייקטיביות – הנורמות המשפטיות, חקיקה ופסיקה בנושאים השנויים במחלוקת
- החלופות האפשריות – בחינת כל החלופות האפשריות להסדר והשוואתן מול החלופות האפשריות ללא הסדר במסגרת הליך שיפוטי.
- תקשורת אמינה ויעילה – המגשר תורם לתקשורת אמינה ויעילה בין היתר באמצעות ישיבות נפרדות עם כל צד והבנת נקודת ראות של הצדדים
- שקיפות והסכמה מדעת – שיתוף הצדדים בשלבי הליך הגישור והסכמה הנובעת ממודעות הצדדים ליתרונות הגישור וחסרונותיו ומגובשת כהסדר משפטי מחייב.