תחום דיני העבודה עוסק בהסדרתו המשפטי של השימוש בהון האנושי ביחסי העבודה.
משפט העבודה עוסק במהות יחסי העבודה בין עובדים ומעסיקים, בוחן את מערכת היחסים החוזיים ביניהם במקביל לחקיקה המסדירה מערכת זו. משפט העבודה טומן בחובו הגדרת יחסי העבודה, חוזה העבודה האישי, חקיקת המגן והסדרת סיום יחסי עבודה.
תחום משפט העבודה הקיבוצי נוסף על משפט העבודה הפרטי ועוסק בהעסקה מאורגנת, זכויות יסוד קיבוציות כגון המשא ומתן הקיבוצי, סכסוכי עבודה, שביתות, השבתות, ארגון העובדים ותפקידם במסגרת החברתית והכלכלית של יחסי העבודה.
תכלית משפט העבודה הינה הגנה על העובד ועל המעסיק. הגנה על העובד באופן שהכבוד והחירות, מהם נהנה העובד כאדם, יובטחו לו גם בעבודתו. בבסיס התכלית הבטחת קיומו הכלכלי של העובד בד בבד לקיום בכבוד אנושי/חברתי.
משפט העבודה בא לאזן כוחות בין צד העובד לצד המעסיק. יצויין כי בשנים האחרונות יש הטוענים כי העובדים התחזקו, המעסיקים נחלשו והייחוס הכוחני למעסיקים במציאות העסקה הנוכחית, לפחות בתחומים מסויימים, אינה כבעבר.
ככלל, במשפט קיים משקל רב לאוטונומיה של רצון הפרט, ואילו משפט העבודה דוגל בשיטה פטרנליסטית כ"התערבות" ברצון הפרט באמצעות חקיקת מגן קוגנטית, הלכה פסוקה והסכמים קיבוציים הקובעים כללי מותר ואסור בהעסקת עובד.
חקיקת מגן קוגנטית זו, משמעה שאין לפרט, קרי לעובד עצמו, האפשרות לותר על "זכות מוגנת" במסגרת העסקתו אף אם הויתור נעשה בחוזה ו/או בכל דרך אחרת.
כל זאת במקביל להגנה על זכויותיו של המעסיק לנהל את עסקו בהתאם לצרכיו, למטרותיו ויכולותיו, תוך מתן מרחב פעולה ושיקול דעת עסקי, כלכלי וניהולי. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט חשין בבג"צ 6051/95, רקנט – ביה"ד הארצי לעבודה ואח', פ"ד נא(3) 289.
"..בסוף כל הסופות … המעביד הוא המנהל את עסקו. הוא ולא בית המשפט … לא יהא זה ראוי אם נורה להוציא את המעביד אל מחוץ לזירה.."
ולסיכום, תחום משפט העבודה עוסק באיזון הכוחות בין הצדדים, ועל כל נאמר בפסיקה:
"…. הפררוגטיבה הניהולית היא מושג המשקף את כוחו של המעסיק להכניס שינויים, לנייד עובדים ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד, לקבוע חלוקת עבודה שונה וכיוצאים באלה עניינים. הפררוגטיבה הניהולית נובעת מעצם מעמדו של המעסיק והיא מהווה חלק מהסכם העבודה, אף אם אין בנמצא הוראה מפורשת בנדון זה (ע"ע 674/05 אהרון ויזנר – מדינת ישראל – רשות השידור, ניתן ביום 27.3.07).
ואולם כידוע המעביד אינו שחקן יחיד על לוח המשחק של יחסי העבודה, ועל המעביד, בהפעילו פררוגטיבה זו הנתונה לו, להתחשב גם באותו צד שני" .
(עב (אזורי י-ם) 2299/08 יפעת אקוע נגד עמותת עזרת נשים – בית חולים ע"ש הרבנית שרה הרצוג ז"ל, דינים אזורי לעבודה 2009 (44) 532 (05/05/2009)
שוויון הזדמנויות
במדינת ישראל שוויון זהו אחד מזכויות היסוד הבסיסי של האדם. הפגיעה בשוויון (הפליה) מתפרשת כסוג של השפלה ועל כן נתפסת כפגיעה בכבוד האדם. זכות "כבוד האדם" הינו זכות הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
משפט העבודה עוסק גם בשוויון הזדמנויות בעבודה, ומתמודד עם תופעת ההפליה במקומות העבודה על כל היבטיה. זכות לשוויון נבחנת הן בהיבט החוקתי והן בהיבט המעשי על פי מספר חוקי השוויון השונים במשפט העבודה.
לבית הדין לעבודה קיים תפקיד משמעותי בהחלת נורמות חברתיות למניעת אפליות במקומות העבודה.
הפלייה יכולה להתבטא במישורים שונים, לדוגמא:
- הפליה מחמת מין
- הפליה מחמת הפליה מחמת טיפולי פוריות
- הפליה מחמת הריון-פיטורי עובדת מחמת הריון
- הפליה מחמת זכות הורת
- הפליה – שכר שווה
- הפליה מטעמי לאום
- הפליה מטעמי דת ואמונה
- הפליה על רקע חשיפת שחיתויות
- הטרדה מינית
- הפליה על רקע מוגבלות
- הפליה מחמת גיל: שלב קבלה לעבודה, פיטורין מטעמי גיל, פרישה כפויה