דיני המס רחבים ומקיפים שיטות מעשיות ותיאוריות רבות, ותפקידה העיקרי של רשות המסים היא לגבות את המיסים בישראל.
סוגי מיסים בישראל
דיני המס נפרשים למיסים ישירים ולמיסים עקיפים, כמפורט:
מסים ישירים – מס הכנסה, מס רווח הון, מס שבח מקרקעין
מסים ישירים הם מסים המוטלים ישירות על הכנסתם החייבת של יחידים וחברות, הן מפעילות כלכלית שוטפת, והן מעסקאות הון חד פעמיות.
ככלל, מס הכנסה מוטל באופן פרוגרסיבי על רווחיהם של יחידים ואילו מס חברות מוטל בשיעור קבוע של 24% (תלוי בשנת המס) על רווחיהן של חברות.
מס רווח הון ומס שבח מקרקעין מוטלים על רווחים מעסקאות הון של יחידים (ככלל, בשיעור של 25%) ושל חברות (בשיעור החל על רווחיהם השוטפים).
מסים המוטלים על עסקאות במקרקעין :מס רכישה, שהינו בשיעור משווי העסקה, מוטל על הרוכש ועל המוכר מוטל מס שבח על הרווח שנצמח לו בגין מכירת המקרקעין.
מסים עקיפים – מכס, מס קניה, מע"מ, בלו על דלק
מכס הוא מס המוטל על יבוא טובין בלבד, וזאת בשיעורים, כמפורט בתעריף המכס ומס קניה. שינויים, בעיקר הפחתות, בשיעורי המכס חלים מתוקף הסכמי סחר, שעליהם חתמה ישראל, כגון עם: מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, אפט"א, קנדה, טורקיה ועם מכסיקו.
מס קניה – הוא מס המוטל הן על טובין ביבוא, והן על טובין מייצור מקומי. מס קניה חל, בעיקר, על יבוא מוצרים אלה: כלי רכב, סיגריות, דלק, טלפונים סלולאריים, אלכוהול ומכשירי אלקטרוניקה למיניהם. שיעור מס קניה זהה לגבי אותם טובין, הן ביבוא, והן בייצור מקומי.
בראשית שנות התשעים הוחל במדיניות של הפחתה הדרגתית של שיעורי מס קניה, כדי להוות מנוע צמיחה למשק, מדיניות זו נמשכת עד היום.
מס ערך מוסף (ובשמו הידוע: מע"מ) – מוטל על עסקה בישראל, על יבוא טובין, ועל מתן שירותים, בשיעור אחיד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו. (נכון למועד פרסום זה, השיעור הוא 17%).
בלו על דלק – מוטל כמס קצוב על סוגי הדלק, כגון: בנזין, סולר, נפט, גז, פחם ומזוט. סכום המס מתעדכן ברשומות אחת לשלושה חודשים, לפי מדד המחירים לצרכן.
מס שכר ורווח המוטל על מוסדות כספיים וכן מס שכר המוטל על מלכ"רים, מקורם בחוק מע"מ וגבייתם מוטלת מכוח החוק על מס הכנסה . הטלת מע"מ על השירותים שמספקים הגופים האמורים, מסובכת מבחינה טכנית ולפיכך בחר המחוקק בחלופה שוות ערך מבחינה כלכלית, המחושבת מבחינה טכנית כפונקציה של רווחי ארגונים אלה והשכר שהם משלמים. שני הפרמטרים הללו מהווים בסיס לחישוב מס הכנסה ומכאן הטעם להטלת גבייתם על רשות המסים.
מס ניתן לגבות על פי חוקים מתאימים, והרי האסמכתאות החוקיות לגביית המסים:
- פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961;
- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975;
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (שם החוק עד 1.1.2000 – חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג – 1963. שם החוק עד 1.8.2007 – חוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג – 1963);
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א – 1961 ;
- חוקי עידוד שונים: חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959; חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980; חוק לעידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט-1969;
- חוקי אינפלציה: חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ"ב – 1982; חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה – 1985;
- חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו – 1985;
- פקודת המסים (גבייה);
- פקודת המכס (נוסח חדש);
- חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב – 1952;
- חוק מס בולים על מסמכים, התשכ"א – 1961;
- חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958;
- פקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), התשל"ט – 1979;
- חוק סוכני מכס, התשכ"ה – 1964;
- חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000;
- חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007.
הכנסות המדינה מגביית המסים
הכנסות רשות המסים בשנת 2016 הסתכמו ב-276.1 מיליארדי ש"ח, לעומת 261.5 מיליארדי ש"ח בשנת 2015, גידול ריאלי, בשיעורים אחידים, של 7%.
ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2016 ב-143.6 מיליארד ש"ח, לעומת 134.9 מיליארד ש"ח בשנת 2015. בשיעורים אחידים, גדלה גביית המסים הישירים בשנת 2016 בשיעור ריאלי של 6% לעומת הגבייה בשנת 2015. שיעור זה גבוה משיעור הצמיחה של התמ"ג , והוא תוצאה, כאמור, מגידול בשכר ומאמצי הגבייה של רשות המסים.
ההכנסות ממסים עקיפים בשנת 2016 הסתכמו ב-132.5 מיליארד ש"ח. בניכוי שינויי חקיקה עלו ההכנסות לעומת 2015 בשיעור של 8%.
(המידע מאתר רשות המיסים).
מהו מס הכנסה?
מס הכנסה משולם בכפוף להוראות פקודת מס הכנסה, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים בפקודה, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או נצמחה בישראל או מחוץ לישראל, ועל הכנסתו של תושב חוץ שהופקה או נצמחה בישראל מהמקורות המנויים בפקודה וביניהם: עסק, משלח יד, שכר עבודה, ריבית, דיבידנד, נכסים, פטנטים, זכויות יוצרים.
מס הכנסה הינו תחום רחב ועיקרי בדיני המס וככזה קובע נורמות ועקרונות יסוד בחקיקה ובפסיקה. נורמות אלו מושפעות מהתפתחות עולמית ומדיני המס בעולם, מהמגמות למניעת תכנוני מס בארץ ובעולם, ממגמות חברתיות וכלכליות, ומשיקולים פוליטיים המשפיעים על עיצוב הדין המצוי והרצוי.
הנושאים המהותיים בפקודת מס הכנסה הינם: המסגרת החוקית (מופיעה באסמכתאות), דיני פרשנות מיסים, בסיסי המס, הגדרת הכנסה, האבחנה בין הכנסת הון לבין הכנה שוטפת ולעיתים הנגזרת מהכנסת ההון, הכנסה אקטיבית (זו שפועלים לקבלה) והכנסה פאסיבית (זו שמתקבלת ללא עבודה) סיווג הכנסות, הכנסה רעיונית, פטורים והטבות מס אחרות, דיני הוצאות, מיסוי רווחי הון, מיסוי מקרקעין, מיסוי המשפחה, מיסוי תאגידים, מיסוי בינלאומי.
מהו מיסוי בינלאומי?
החל משנת 2003, שבה מדינת ישראל הנהיגה רפורמה במיסים וקבעה שינוי מהותי בתחום המיסוי הבינלאומי המחייב דיווח ותשלום מס על הכנסות שנוצרות או מתקבלות גם מחוץ לישראל.
מעבר לכך היות ומדינות העולם מקיימות תחרות ביניהן גם בתחום המיסים, כל מדינה רוצה להיות אטרקטיבית להשקעות, ועל כן אזרחים ותושבים ישראלים מוצאים עצמם משקיעים בהשקעות המצויות מחוץ לישראל.
כל מדינה קובעת את כללי המס להשקעות הן מבחינת יעילות והן מבחינת צדק, הכל במטרה להיות אטרקטיבית ולמשוך משקיעים. דבר זה יוצר "עימות" לכאורה בין המדינות מכיוון שכל מדינה מעוניינת שהמס אשר נוצר בשטחה יישאר בשטחה, יגיע לרשויות המס באותה המדינה, ולא יועבר למדינה האחרת.
במקביל מדינות רבות הגיעו למסקנה כי חקיקה קלה מדי עלולה לגרור תכנוני מס והעלמות מס אשר ידרגו את המדינה בדירוג בינלאומי נמוך, פעולה אשר גוררת בחובה את חוסר שיתוף הפעולה של הבנקים גדולים עם אותה מדינה מקלה, ומדינות חברות לא ישתפו פעולה עם כללי המיסוי המקומיים
אינטרסים ושינויים אלו בזירה הבינלאומית הובילו לכללי מיסוי חדשים, וביניהם חקיקה משותפת בין המדינות בין היתר חקיקה להעברת מידע בין המדינות הכנסות, חשבונות בנק ונכסים של תושבים ואזרחים.
אמנות אלו לחילופי מידע אינן מבטלות את קיומן של אמנות למניעת כפל מס הנובעות מעקרון הקיים במשך שנים רבות, שמטרתו למנוע מיסוי כפול או משולש בשל תושבות או אזרחות בכמה מדינות.