לעיתים בעלי עסקים נדרשים לקדם את מוצריהם או השירות הניתן על ידם באמצעות קידום שיווקי ופרסום משוגרים. שאלה מעניינת היא מהן גבולות גזרת הפרסום, כיצד מותר לקדם את העסק ומה אסור על פי חוק. בעניין זה לאחרונה התקבלו מספר פסקי דין המדגישים את הצורך לרענן את הידע הכללי.
החוק מוכר בציבור בשם "חוק הספאם" או "חוק דואר זבל" (בפועל ה"חוק" אלו מספר סעיפים בחוק המטפל בנושאים רחבים יותר, והוא חוק התקשורת חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.
נתחיל בכלל הברזל בחוק הקובע כי לא ניתן לשגר דבר פרסומת בכל אמצעי שהוא, בלא הסכמה מפורשת ומראש של הנמען. הסכמה מפורשת היא כפי שנשמעת, וכן הסכמה כזו יכולה להיעשות כאשר הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, והמפרסם הודיע לו שהפרטים ישמשו למשלוח דברי פרסומת ולאחר הודעה זו, נתן את הסכמתו.
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין המחדדים ומדגישים את השימוש הזהיר הנדרש במשלוח פרסומות לנמענים הגם שהם לקוחות העסק וכל שכן אם אינם לקוחות העסק ולא רכשו מוצר או שירות.
בפסק דין שניתן ביום 1/4/21 בבית משפט השלום בתל אביב בשאלה האם חברה (במקרה זה דובר בחברת הוט טלקום) המספקת שירותים ללקוח, רשאית לצרף דבר פרסומת לחשבונית החודשית הנשלחת ללקוח? או שהדבר מהווה הפרת הוראות החוק.
ביהמ"ש קבע כי הוראות החוק שהן "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת… בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת" חלות גם על משלוח פרסום ללקוח קבוע במסגרת דיווח חשבונית חודשית. הסיבה העיקרית לקביעה זו היא שהחברה לא הציגה כל הסכמה שניתנה על ידי התובע למשלוח הודעות באמצעות דואר אלקטרוני. ויתרה מכך, במקרה זה התובע ביקש ב-4 הזדמנויות שונות שלא לשלוח לו הודעות שיווקיות והחברה לא נעתרה אלא המשיכה לשלוח הודעות שיווקיות. בנסיבות אלה, בית המשפט ראה בכך הפרה של הוראות חוק הספאם וחייב את הנתבע בתשלום ללקוח של 1,000 שח בעבור כל הפרה. במקרה זה דובר ב-8 פרסומות, לכן החברה חויבה ללקוח 8,000 שח בנוסף לסכום של 1,000 שח בגין טרדת התובע.
עינינו רואות כי יש לנהוג משנה זהירות אף אם מדובר בלקוחות העסק בכל הנוגע לשיגור פרסומות, שכן הסכמה לקבל חשבונית או מידע אינה כדין הסכמה לקבלת דבר פרסום.
פסק דין נוסף שבחרתי להציג כאן ניתן בבית משפט השלום גם הוא ממש לאחרונה בתאריך 6/4/21. הסיבה שבחרתי בפסק דין זה היא להדגיש את חשיבות זהות השולח את דבר הפרסומות. גם כאשר מדובר בגוף חיצוני לעסק הנותן לעסק שירותי שיגור דבר פרסום ושיווק- אותו גוף עלול להיות חשוף לתביעה.
במקרה זה דובר בחברה חיצונית אשר דרך דומיין שאינו של העסק נשלחו דברי פרסום על אף בקשת הנמען בדואר חוזר להפסיק לשלוח פרסומות ולהסיר את כתובתו מרשימת התפוצה. אגב גם התראת עורך דין לא גרמה להפסקת המשלוח, כנראה מסיבות טכניות של הדומיין.
במקרה זה דובר בתאגיד והתביעה הוגשה כנגד "מי שאחראי לתחום השיווק או הפרסום בתאגיד"-וגם כאן התובע זכה מהסיבה כי שלא נתן הסכמה מפורשת לקבל דבר פרסום ואף התעלמו מבקשתו להפסיק את שיגור הפרסומות.
לסיכום, אנא הקדישו תשומת לב לקבלת הסכמה מפורשת, ואנא שימרו בתיעוד הסכמות אלו, כל זאת לפני שיגור דבר פרסום ושיווק, הן ישירות על ידכם והן באמצעות חברות שיגור פרסומות בדוא"ל, בהודעות טקסט, בשיחות מוקלטות ובכל דרך אחרת.
*סקירה זו היא תמצית ואינה כוללת את כל החומר בנושא, וכן אינה מהווה יעוץ משפטי או יעוץ מס*
