כריתם ביטקוין, את׳ריום, NFT או כל מטבע קריפטוגרפי אחר? נהדר! למדו איך לשמור עליו (ועליכם) בהתאם להנחיות החדשות שפורסמו על ידי רשות שוק ההון ונכנסו לתוקף ב- 14 לנובמבר 2021.
התיקון החדש מסדיר את הכללים הרלבנטיים למניעה ולצמצום של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, ומסדיר ביצוע הליכי הכרת הלקוח, בדיקות נאותות ומקור כספים או העברת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
לתשומת ליבכם, הצו משמעותי בכל הנוגע ליכולת לספק שירות (מטבע קריפטוגרפי) באופן אנונימי או להעביר את הכספים שמקורם בפעילות במטבעות קריפטוגרפיים לבנקים בישראל.
התיקון לצו איסור הלבנת הון כולל, בפעם הראשונה, הנחיות חדשות לנותני שירותים במטבעות וירטואליים. ההנחיות מבוססות על המלצותיו המעודכנות של ארגון FATF (כוח המשימה לפעולה כלכלית, Financial Action Task Force) ומותאמות לאופי פעילותם הייחודי של גופים אלה. נפרט את כולן בשורות הבאות.
ראשית, חלה על נותן השירות חובת הכרת הלקוח. ההנחיות החדשות מגדירות את הכרת הלקוח כ״בירור מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי, עיסוקו של מקבל השירות, מטרת האשראי שניתן או השירות בנכס פיננסי, לפי העניין, ואם סורב בעבר מקבלת אשראי או מקבלת שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור״. התקנות מגדירות גם בירורים נוספים שיש לערוך לגבי תושבי חוץ, על מנת לנקוט במשנה זהירות בעת מסחר במטבעות הקריפטוגרפיים.
חובה שנייה אותה מגדירות ההנחיות החדשות הינה חובת זיהוי ואימות. סעיף זה, למעשה, מאפשר מעקב הדוק יותר אחרי נתיב הכסף, באמצעות תיעוד מקורו והדרך שעבר, בכל שלב ושלב. במסחר מול גופים מפוקחים, התיעוד פשוט וקל. לעומת זאת, כאשר סוחרים בין ארנקים יש לנקוט משנה זהירות. מומלץ לשמור על הארנק הווירטואלי שלכם נקי, ולוודא שהכניסות והיציאות ממנו נעשות רק לגופים מפוקחים או לארנקים שונים של המשקיע עצמו. חשוב להתייחס לארנק כאילו היה חשבון בנק, ולהימנע מלבצע בו פעולות שלא הייתם מבצעים בחשבון הבנק שלכם.
חובה נוספת המוגדרת בהנחיות החדשות היא חובת קבלת הצהרת נהנה ובעל שליטה. החוק מגדיר כי בפעם הראשונה שמתבצעת פעולה בסכום גבוה, על המפעיל לדרוש ממקבל השירות ״הצהרה בחתימת מקור, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור נהנה״.
נוסף על כך, יחולו על נותני השירותים הפיננסיים חובות הקשורות לבקרה ודיווח. הבקרה שתיערך תהא גם בקרה שוטפת, לגבי הליכים להכרת הלקוח שיבוצעו לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור וגם בקרה מוגברת שתיערך במקרים של פעילויות שנעשות למול מדינות וטריטוריות מסוימות, פעילויות של אישי ציבור זרים או פעילויות שיש בהן סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
על נותני השירותים הפיננסיים להקפיד מעתה גם על דיווח מלא לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הדיווח, הכולל פרטים מזהים של האדם שביצע את הפעולה במטבע הקריפטוגרפי, ייעשה בתנאים מסוימים, בהעברות בסכומים מסוימים, בהעברות ממדינות שונות, או במקרים של פעולות שנראות לנותן השירות הפיננסי כבלתי רגילות.
נותני השירותים הפיננסיים מחויבים גם לנהל רישומים ומאגרים ממוחשבים של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים ולהנגיש את המידע על כל פעולה כספית שבוצעה באמצעותם. כמו כן, בעת ביצוע כל פעולה, יבדוק נותן השירותים הפיננסיים מול רשימת מוכרזים שאכן האדם שמולו רשאי לבצע את הפעולה.
התיקון לצו מסדיר, כאמור, דברים רבים שהיו לוטים בערפל בכל הנוגע למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, אולם הוא מתעלם מהבעיה המרכזית של הסוכים כיום – מפעילות הבנקים בתחום. עד כה, נמנע הרגולטור על פעילות הבנקים בארץ, בנק ישראל, מאסדרה מלאה של התחום בארץ.
למרות גילו הצעיר של הצו, בית המשפט העליון כבר זכה לדון בעתירה שהוגשה על ידי איגוד נותני השירותים הפיננסיים נגד סעיפים שונים בצו. בדיונו, הוא דחה את העתירה וכן דחה את הבקשה למתן צו ביניים שהוגשה לצידה. בכך, העניק בית המשפט העליון תוקף נוסף לתיקון זה לצו איסור הלבנת הון.
לסיכום, תם עידן ערפל בהתנהלות בקשר עם ביטקויין ומטבעות קריפטוגרפים בכלל.
*סקירה זו היא תמצית ואינה כוללת את כל החומר בנושא, וכן אינה מהווה יעוץ משפטי או יעוץ מס*
