לא פעם אנו נתקלים במצב שבו עסק מקבל שירותים מ"פרילנסר" – עובד עצמאי שנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש עבור מספר של לקוחות, וכל זאת באופן הנתון לשליטתו. הפרילנסר נהנה מהחירות לבחור את לקוחותיו, ועובד בדרך כלל עבור כמה לקוחות במקביל, כך שהוא חופשי לעיתים לקבוע את סדר היום שלו. אולם, הפרילנסר לא נהנה מזכויות בעיקר זכויות סוציאליות של של מי שמוגדר "עובד".
לעיתים קורה שבסיום ההתקשרות, או כאשר מתגלעת מחלוקת כספית בין העסק לבין הפרילנסר – הפרילנסר תובע מבית הדין לעבודה תנאים סוציאליים וזכויות נוספות, ממש כאילו היה מעמדו כשל שכיר בעסק ולא כשל נותן שירותים. בדרך כלל, כוונת העסק, ולרוב גם כוונת נותן השירותים היא ליצור התקשרות חוזית עם קבלן עצמאי שנותן שירותים מקצועיים למשימות שהוגדרו לו מראש. אולם, בעקבות הלכות שנקבעו בפסקי-דין שונים, ייתכן מצב שבו בדיעבד בית הדין יכריז כי העובד העצמאי יחשב מבחינה משפטית כעובד באותו עסק ולא כקבלן עצמאי.
מבולבלים? כדאי שתמשיכו לקרוא:
חשוב להבין שקביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, והיא נבחנת לפי מבחנים שונים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה. אם יש שני צדדים שהתקשרו בחוזה, וכוונתם הייתה להתקשרות עם קבלן עצמאי – גם אם התשלום בוצע כנגד חשבונית מס או קבלת עוסק פטור, ייתכן שייקבע כי התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק! הכל תלוי בשאלה האם התקיימו אמות המידה של יחסי עובד-מעסיק כפי שנקבעו בפסיקה.
מה ההשלכות?
במצב כזה, כאשר בית הדין קובע שבניגוד להוסכם בחוזה ההתקשרות בין הצדדים, מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, נותן השירות (הפרילנסר) רשאי לתבוע בדיעבד את כל הזכויות והתשלומים הנגזרים מזכויות אלו.
במאמרים אלו יוצגו פסקי דין חשובים עבור בעלי עסקים רבים, ויסייעו להבנה מתי מתקיימים יחסי עובד-מעסיק. במאמר זה תוצג דוגמה לפסק דין שקבע כי נותן השירותים הוא עצמאי כך שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק. במאמר הבא תוצג דוגמה הפוכה, שבה בית הדין קבע כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק.
פרשת סבג נ' סמדר ותומר הפקות בע"מ
התובע בענייננו שימש כיחצ"ן אירועים ומסיבות של החברה הנתבעת, החברה עוסקת בהפקת אירועי לילה במועדון "המוזיאון". בפסק הדין, התובע טען שהתקיימו בינו לבין החברה יחסי עובד-מעסיק, אך החברה לא שילמה לו את כל השכר המגיע לו. לעומתו, החברה הנתבעת טענה שכלל לא התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק, ושיחצ"ני המועדון נתנו שירות כקבלנים חיצוניים.
בפסיקת בתי הדין לעבודה, נקבע מבחן שמטרתו לקבוע "מיהו עובד". מבחן זה נקרא "המבחן המעורב", והוא כולל בתוכו מספר מבחני משנה. המבחן הראשון נקרא "מבחן ההשתלבות", שבודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה. למבחן זה שני פנים:
- הפן החיובי – שבוחן עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק, האם הפעולה שהעובד מבצע היא חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה ועוד.
- הפן השלילי – בוחן האם העובד אינו בעל עסק משלו שנותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך, נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח ובהפסד.
ישנם מבחני משנה נוספים שמסייעים לקבוע מיהו עובד – למשל, בחינת האופי האישי של העיסוק, כפיפות העובד, הכוח לשכור עובד ולפטרו ועוד.
מי שאחראי להוכיח שאכן התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, הוא מי שטוען שיחסי עובד-מעסיק אכן התקיימו.
בית המשפט קבע שבמקרה זה, לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק, מהסיבות הבאות:
- תפקידו של יחצ"ן לאתר ולאסוף בליינים פוטנציאליים למועדון באמצעות ארגז כלים, הבנוי בעיקר מהמוניטין שלו.
- תפקידו של התובע לא היה חיוני לפעילות השוטפת של המועדון – התובע לא היווה חלק מהמבנה הארגוני של המועדון כמו המלצרים והמלצריות, הברמנים – אלא היווה גורם משלים ותומך למועדון יחד עם יחצ"נים נוספים.
- התובע מיתג את עצמו בתחילת הדרך כיחצ"ן עצמאי יחד עם השותף שלו.
- לא היה פיקוח על שעות העבודה של התובע – הוא לא היה מחויב להגיע למועדון במהלך השבוע, אלא רק בחמישי בלילה, בימי המסיבות. למעשה, הייתה לו יד חופשית לבצע את פעולותיו.
- לא היה בכוחה של מנהלת המועדון להטיל על התובע משימות משתנות.
- התשלום לתובע הותנה בפועל בקיום המסיבה, בהגעתו למסיבה וברווח מינימלי באותה המסיבה. כלומר, אם אין בליינים ורווח מינימלי בקופה – אז אין שכר. זה מה שמעיד על היותו של התובע קבלן עצמאי. משמעות הדברים היא שהתובע בעצם נשא בסיכוני העסק, שהרי אם לא יעמוד בתנאים שהוצבו לו, לא יקבל כסף על עמלו. עניין זה שונה מאדם שמקבל שכר קבוע ללא קשר לרווחי המעסיק שלו.
ליישום בשטח, בעת הזמנת וקבלת שירותים חיצוניים כדאי לשים לב להזמנת עבודה הכוללת תנאים משפטיים או הסכם מתאים שמגבש את התנאים המסוימים להתקשרות וקובע עבורכם "גבולות גזרה". הסכם מסוג זה עשוי לחסוך עלויות משפטיות גבוהות ולהגן על העסק מפני חשיפה לתביעות משפטיות בעניין יחסי עובד-מעסיק – כאשר אלו לא היו בכוונת הצדדים ולא התקיימו בפועל.
*סקירה זו היא תמצית ואינה כוללת את כל החומר בנושא, וכן אינה מהווה יעוץ משפטי*
