לאחרונה שוב עלה לכותרות הדיון בפגיעה בלשון הרע-הוצאה דיבה באמצעות הפייסבוק, ולא רק עלה לכותרות אלא גם הגיע לבית הדין לעבודה – ושם נקבע פיצוי בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.
במקרה זה מדובר בעסק שנפגע על ידי עובדת אשר פרסמה פוסטים בפייסבוק על מעסיקה. חשוב ללמוד ממקרה זה על כך שיש לשקול היטב לפני הקלדת מילים פוגעניות.
בחודש יוני האחרון הגיעה לפתחו של ביה״ד האזורי לעבודה בתל אביב תביעת מעסיק, רופא ובעל מרפאה לטיפולים אסתטיים, את מנהלת המרפאה שלו לפיצוי בגין לשון הרע. זאת, בשל שני פרסומי העובדת בחשבון הפייסבוק שלה לאחר פיטוריה. תביעתו הייתה ללא הוכחת נזק, כפי שניתן בעוולת לשון הרע.
בפוסט שבפרסום הראשון, בו תויג המעסיק, נכתב כי במשך שנתיים בנתה ל״בנאדם״ עסק ועשתה כל שביכולתה אך לא תוגמלה בתשלום פנסיה ומשכורתה האחרונה. בנוסף, מעשיו תוארו כ״חוצפה שאין לה תקנה״ ו״גועל נפש״.
בפרסום השני, שפורסם יומיים לאחר מכן, ציינה כי נכתב בהמשך לפרסום הראשון וביקשה ייעוץ בעניין כדאיות תביעתה.
מצד המעסיק, לקוחותיו נחשפו לפרסומים השקריים והעובדת רצתה לפגוע בו באופן מכוון, לבזותו ולהכפישו.
מנגד, הוגשה תביעתה העובדת לפיה מדובר בתביעת השתקה חסרת תום לב וטורדנית, שמטרתה להשתיקה כדי שלא תקבל את זכויותיה. לטענתה, קורא סביר יבין שמטרת הפרסומים הייתה פנייה לסיוע במיצוי זכויותיה, וחלות ההגנות על איסור לשון הרע – אמת בפרסום ותום לב.
ביה״ד האזורי לעבודה, בראשות כב׳ השופטת אלקאסם, קבע כי זוהי אינה תביעת השתקה והפרסומים מהווים לשון הרע. ביה"ד קבע כי במקרה זה נדרש איזון בין שתי זכויות המתנגשות, חופש הביטוי והזכות לשם טוב. המסקנה הייתה כי תוכן הפרסומים פוגעני, עלול לבזות ולהשפיל את המעסיק ומפר את איסורי לשון הרע.
במסגרת הדיון, נבחנו ארבעה שלבי עוולת לשון הרע – בחינת הביטוי ומשמעויותיו בראי האדם הסביר, קביעה האם מדובר בלשון הרע ובפרסום לפי הוראות החוק, דיון בשאלה האם הפרסומים חוסים בצל ההגנות המוכרות בחוק, וקביעת הפיצוי.
נקבע כי הפרסומים נכתבו לשם הבעת ביקורת נוקבת, המציגה בראי אובייקטיבי את המעסיק כבעל אופי נצלני ולא יאה כלפי עובדיו, דבר שאינו ניתן לשינוי.
כמו-כן, הפרסום בקבוצה בפייסבוק והתיוג המקשר ישירות לעמוד העסק עלולים לגרום לביוש המעסיק, להציבו באי-נוחות והתבצעו במטרה לחשוף אותו ושישלם לה.
טענת העובדת לפיה מדובר בהתייעצות תמת לב נדחתה, הרי שידעה מהי משמעות הפרסום, הנחשפים לפרסום מכירים את המעסיק, ולא עולה מהפרסום רצון לקבל עזרה ועובדות עליהן יתבסס ייעוץ.
בנוסף, הגנות העובדת נדחו. בעניין הגנת ׳אמת בפרסום׳, נקבע כי יסודותיה, אמת ועניין ציבורי, אינם מתקיימים. הגנה וחזקת תום-הלב נדחו גם כן, בשל היעדר הוכחות ואי סבירות הפרסום הראשון.
מכאן, חויבה העובדת בתשלום פיצוי על לשון הרע סך של 16,500 ש״ח למעסיקה.
סיכום ניתן לראות פסיקה זו כמקרה דגל בשמירה על זכות המעסיק לשמו הטוב. בבחינת יחסי הכוחות בין עובד למעסיק, נהוג לראות את המעסיק כ׳כיס עמוק׳, שיכול לספוג גם פגיעות – אולם גם לבעלי עסקים הזכות לשמור על שמם הטוב..
לסיום שני טיפים חשובים:
טיפ ראשון, לשקול אצבעות על המקלדת, מצב של שחרור "קיטור" שיש בו מן הביזוי או השפלה או פגיעה אחרת – עלול להסתיים בתשלום פיצוי.
טיפ חשוב ביותר! אם פגעו בכם – לשמור תיעוד! הכוונה לצלם מסכי פייסבוק או כל רשת חברתית במרשתת, לשמור צילום בקובץ וורד בצרוף קישור לאתר ממנו נלקח הצילום בצרוף תאריך הצילום. אלו יוכלו לסייע לכם ככל ותרצו לתבוע את הפוגע בלשון הרע.
*סקירה זו היא תמצית ואינה כוללת את כל החומר בנושא, וכן אינה מהווה יעוץ משפטי או יעוץ מס*
